מה שבקולנוע- "פסיפיק רים: המרד"- נופל מקודמו אבל נותן לו כבוד
אז מה חשבתי על הסרט החדש בסדרת "פסיפיק רים", האם הוא נופל מקודמו ומה עתיד הפרנצ'ייז. מכיל ספויילרים לשני הסרטים.
ב-2013 יצא אחד הסרטים שאני הכי אוהב של אחד הבמאים שאני הכי הכי מעריץ ומעריך- "פסיפיק רים" של גיירמו דל טורו הנהדר.
רובוטים נגד מפלצות ענק- הקאיג'ו, פיצוצים ואקשן ובקיצור כיף גיקי אחד גדול. אבל מעבר לזה, ל-"פסיפיק רים" היה את הרגש והייחוד של דל טורו, היה לו קאסט נהדר עם אחת ההופעות הטובות של אידריס אלבה, צ'ארלי האנם ורינקו קיקוצ'י המעולים, רון פרלמן, חברו הטוב של דל טורו ובחירה די קבועה שלו ברוב הפרוייקטים שלו, בהופעה בלתי נשכחת כחניבעל צ'או האגדי ואיך לא צמד המדענים הקורעים בגילומם של צ'ארלי דיי וברן גולמן.
הקאיג'ו המרהיבים עוצבו נהדר בכל פרט ופרט, הקרבות עם הרובוטים היו הנאה גיקית אחת גדולה, וכמובן רון פרלמן וצמד המדענים שגנבו את ההצגה (כולל אפטר קרדיט משעשע ואולי קצת צפוי, אבל פנטסטי).
בכלל, אחד המאפיינים בסרטי הפנטזיה והמד"ב של דל טורו היא הכנסת המדע לעניין, גם ב-"פסיפיק רים" חקר דל טורו את הביולוגיה מאחורי הקאיג'ו במה שהוסיף, לדעתי לפחות, עוד עניין מעבר לעוד סתם סרט מפלצות.
5 שנים לאחר מכן, דל טורו עזב את עמדת הבמאי ושמו נשאר כמפיק, ואת כסא הבמאי לקח Steven S.Deknight שידוע כיוצר הסדרה המוערכת "ספרטקוס". ואם תוסיפו לעזיבת דל טורו את כסא הבמאי, רוב הקאסט הראשי של הסרט הראשון לא חזר לסרט ההמשך, ואחרי טריילרים מצועצעים משהו שהזכירו לי את סרטי רובוטריקים האיומים- כל הציפיות לאחד מסרטי ההמשך שהכי רציתי שיקרו- ירדו לי לגמרי.
אז לאחר הצפייה ב-"מרד"- הוא לא כזה גרוע כמו שחשבתי. למעשה, הוא מהנה ולא לוקח את עצמו ברצינות, כמו שסרט מז'אנר כזה אמור להיות.
הוא כן נופל מקודמו ומורגש ההבדל בין הבמאים. כמה הייתי רוצה לראות את דל טורו מביים את הסרט הזה וממשיך את החזון שהוא יצר לעולם הזה.
הסרט עושה כבוד לסרט הראשון ולגיבוריו, אם זאת מאקו שמצאה את מותה מהר מאוד בתחילת הסרט (וחבל), אם זה רפרנסים קטנים לחניבעל צ'או (איך רון פרלמן לא חזר לאיזה קמאו קטן?!), וכמובן הרבה כבוד במהלך הסרט לדמותו הנהדרת והכריזמתית של אידריס אלבה- גנרל סטאקר, וכמובן צמד המדענים המשעשעים ניוטון וגוטליב שמשחקים גם פה תפקיד חשוב וגדול.
בגזרת השמות החדשים בסרט החדש ניתן למצוא בין השאר את ג'ון בויגה (בהופעה נהדרת!) בתור בנו של גנרל סטאקר, סקוט איסטווד (הבן של....) בתור נייט למברט, טייס ייגרים וותיק שמדריך את הדור הבא של טייסי הרובוטים, ו-Cailee Spaeny שמגלמת צעירה חכמה ומוכשרת שבונה ייגרים בזמנה החופשי.
אז איפה הסרט נפל לדעתי? במה שהיה אמור להיות הנקודה החזקה שלו- הקרבות המעטים בין הייגרים לקאייג'ו. בכלל- הקאיג'ו היו מאוד מאוד משניים בסרט הזה! הם הופיעו ממש קצת ואותי זה די אכזב. למעשה בכל השעה הראשונה לא ראינו אפילו מפלצת אחת.
אז כן, אחרי שהסרט הראשון נסגר בצורה משמעותית- הקרע בין כדור הארץ לכוכב של החייזרים שמייצרים את הקאייג'ו הושמד, תהינו מה יהיה בדיוק בסרט השני. הרעיון שעל גייזלר השתלט חייזר כתוצאה מהסחיפה עם מוח הקאייג'ו בסרט הראשון הרגיש לי נורא מצועצע ולא אמין. אולי כי כ"כ אהבתי את דמותו של גייזלר מעריץ הקאייג'ו, שפשוט היה קשה לי לקבל את העובדה שהוא הנבל של הסרט.
אז מה הלאה ולאיפה הפרנצ'ייז הזה, מינוס דל טורו, הולך מכאן? לפי במאי הסרט, הסוף המאוד פתוח, הוא גם סגירה וגם פתח לעתיד. במידה ו-"המרד" יצליח, אין ספק שנקבל את החלק השלישי שעלילתו נרמזה בסצינת המיד קרדיטס. לחלק השלישי, לפי דברי הבמאי, יש רעיון גדול שיפתח את היקום ואף צפוי להחזיר את דמותו של כוכב הסרט הראשון- צ'ארלי האנם- ריילי באקט לעניינים.
וכן, גם קרוסאובר עם יקום המפלצות של גודזילה וקונג עומד על הפרק.
ותחזירו לי את רון פרלמן!!!
ב-2013 יצא אחד הסרטים שאני הכי אוהב של אחד הבמאים שאני הכי הכי מעריץ ומעריך- "פסיפיק רים" של גיירמו דל טורו הנהדר.
רובוטים נגד מפלצות ענק- הקאיג'ו, פיצוצים ואקשן ובקיצור כיף גיקי אחד גדול. אבל מעבר לזה, ל-"פסיפיק רים" היה את הרגש והייחוד של דל טורו, היה לו קאסט נהדר עם אחת ההופעות הטובות של אידריס אלבה, צ'ארלי האנם ורינקו קיקוצ'י המעולים, רון פרלמן, חברו הטוב של דל טורו ובחירה די קבועה שלו ברוב הפרוייקטים שלו, בהופעה בלתי נשכחת כחניבעל צ'או האגדי ואיך לא צמד המדענים הקורעים בגילומם של צ'ארלי דיי וברן גולמן.
הקאיג'ו המרהיבים עוצבו נהדר בכל פרט ופרט, הקרבות עם הרובוטים היו הנאה גיקית אחת גדולה, וכמובן רון פרלמן וצמד המדענים שגנבו את ההצגה (כולל אפטר קרדיט משעשע ואולי קצת צפוי, אבל פנטסטי).
בכלל, אחד המאפיינים בסרטי הפנטזיה והמד"ב של דל טורו היא הכנסת המדע לעניין, גם ב-"פסיפיק רים" חקר דל טורו את הביולוגיה מאחורי הקאיג'ו במה שהוסיף, לדעתי לפחות, עוד עניין מעבר לעוד סתם סרט מפלצות.
5 שנים לאחר מכן, דל טורו עזב את עמדת הבמאי ושמו נשאר כמפיק, ואת כסא הבמאי לקח Steven S.Deknight שידוע כיוצר הסדרה המוערכת "ספרטקוס". ואם תוסיפו לעזיבת דל טורו את כסא הבמאי, רוב הקאסט הראשי של הסרט הראשון לא חזר לסרט ההמשך, ואחרי טריילרים מצועצעים משהו שהזכירו לי את סרטי רובוטריקים האיומים- כל הציפיות לאחד מסרטי ההמשך שהכי רציתי שיקרו- ירדו לי לגמרי.
הוא כן נופל מקודמו ומורגש ההבדל בין הבמאים. כמה הייתי רוצה לראות את דל טורו מביים את הסרט הזה וממשיך את החזון שהוא יצר לעולם הזה.
הסרט עושה כבוד לסרט הראשון ולגיבוריו, אם זאת מאקו שמצאה את מותה מהר מאוד בתחילת הסרט (וחבל), אם זה רפרנסים קטנים לחניבעל צ'או (איך רון פרלמן לא חזר לאיזה קמאו קטן?!), וכמובן הרבה כבוד במהלך הסרט לדמותו הנהדרת והכריזמתית של אידריס אלבה- גנרל סטאקר, וכמובן צמד המדענים המשעשעים ניוטון וגוטליב שמשחקים גם פה תפקיד חשוב וגדול.
בגזרת השמות החדשים בסרט החדש ניתן למצוא בין השאר את ג'ון בויגה (בהופעה נהדרת!) בתור בנו של גנרל סטאקר, סקוט איסטווד (הבן של....) בתור נייט למברט, טייס ייגרים וותיק שמדריך את הדור הבא של טייסי הרובוטים, ו-Cailee Spaeny שמגלמת צעירה חכמה ומוכשרת שבונה ייגרים בזמנה החופשי.
אז איפה הסרט נפל לדעתי? במה שהיה אמור להיות הנקודה החזקה שלו- הקרבות המעטים בין הייגרים לקאייג'ו. בכלל- הקאיג'ו היו מאוד מאוד משניים בסרט הזה! הם הופיעו ממש קצת ואותי זה די אכזב. למעשה בכל השעה הראשונה לא ראינו אפילו מפלצת אחת.
אז כן, אחרי שהסרט הראשון נסגר בצורה משמעותית- הקרע בין כדור הארץ לכוכב של החייזרים שמייצרים את הקאייג'ו הושמד, תהינו מה יהיה בדיוק בסרט השני. הרעיון שעל גייזלר השתלט חייזר כתוצאה מהסחיפה עם מוח הקאייג'ו בסרט הראשון הרגיש לי נורא מצועצע ולא אמין. אולי כי כ"כ אהבתי את דמותו של גייזלר מעריץ הקאייג'ו, שפשוט היה קשה לי לקבל את העובדה שהוא הנבל של הסרט.
וכן, גם קרוסאובר עם יקום המפלצות של גודזילה וקונג עומד על הפרק.
ותחזירו לי את רון פרלמן!!!
תגובות
הוסף רשומת תגובה